סניף חדש של רשת סלקט, נפתח השבוע במתחם המרכז הישראלי לריהוט, ראשון לציון מערב. חנות ענק בגודל 1,000 מ"ר. עלות ההקמה: כ-4 מיליון שקל. שווי שלושת מסכי הלד (אחד מהם באורך 40 מ') שהוצבו בחנות ומחוצה לה: 600 אלף שקל. האם שמעתם בכלל על הרשת הזאת, שהוקמה ב-1994 ולה 8 סניפים מקריית שמונה ועד אילת? לא בהכרח. האם ידעתם שמוכרים שם חמישיית גרבי נשים ב-15 שקל, פיג'מות לילדים ב-9.90 שקלים, חזיות ב-20 שקלים ו-3 חולצות מכופתרות ב-100 שקל, מחירים שנמוכים כמעט כמו המחירים בשוק, רק עם תאי הלבשה ואפשרות להחלפה?
 

סלקט היא אחת מיני רשתות רבות שנמצאות מחוץ לשיח המרכזי בעולם האופנה, אך מגלגלות עשרות מיליוני שקלים בשנה ויחד: מאות מיליונים. הן כמעט שלא מפרסמות, רובן לא נמצאות בקניונים, אלא בפאוור סנטרים ובמרכזים מסחריים. יש להן מודל עסקי אחר מזה של פוקס, קסטרו, H&M, זארה, המשביר לצרכן ו-H&O. אלה רשתות דיסקאונט – מחיריהן נמוכים מהממוצע בשוק כבר בתחילת העונה. 

רשת חדשה וזולה מתגאה באופנה תוצרת הארץ

בעוד שרוב חברות האופנה הישראליות מייצרות בגדים בסין, רשת חדשה בשם "דניאל גירל" מוכרת תוצרת הארץ ומתגאה בזה. הבעלים פתחו חנות שממותגת ברוח הציונות בדיזנגוף סנטר ובקרוב יפתחו חנות נוספת בקניון גבעתיים. העיצוב נעשה בדרום ת"א, התפירה בטמרה ולפעמים גם בשטחים והמחירים: 70-19 שקלים. "אנחנו תורמים לתעשייה בישראל ויותר זולים מרשתות שמייצרות בסין"
 
לשם השוואה, בפוקס מוכרים כעת בסוף עונה, 3 חולצות פוטר בכ-120 שקל או 2 ב-99 שקל. לעומת זאת, בכל רשתות הדיסקאונט מוכרים 3 פוטרים ב-100 שקל או 4 ב-100 שקל. המחיר לפוטר נמוך אצלן בכמה אחוזים טובים. עוד השוואה: מצאנו שלישיית גרביים ב-35 שקל ב-H&O. ברשתות הזולות אפשר למצוא שלישייה ב-12 שקל או חמישייה ב-20-15 שקל.
  
כולן מוכרות את אותן מותגים ויש להן מותג פרטי
 
הרשתות הזולות מתפקדות כמו סופרמרקט: הן מחזיקות כולן את אותם מותגים (בוורלי הילס פולו, דיאדורה, פילה, סריגמיש, בגדי ילדים עם הדפסי הלו קיטי, בוב הבנאי וספיידרמן ומותגים של שי סחר כמו "פינק" ופנינה רוזנבלום) וכל אחת מטפחת מותג פרטי משלה, אחד או יותר. כולן גם מדפיסות סמלי בית-ספר על בגדים (שכן עיקר עסקיהן בחורף זו מכירת פוטרים).
 
 
הן מוכרות בגדים לכל המשפחה, כמו המשביר ו-H&O, אך אם המשביר מוכר במחיר גבוה בתחילת עונה וחותך אותו כמה פעמים עד סוף העונה, אז מחיריו מתקרבים למחיריהן, אצלן המחירים נמוכים כבר בתחילת העונה ובהמשך, יש מבצעי כמות שמתרבים.

האנגר, תפוז, סטוצ'י, זברה, ביג שופ, עומר אל מוכתר all mall, פוזה וסלקשן, אלה שמות הרשתות שפועלות בהצלחה מחוץ לקניונים (וזברה: גם בתוכם). בפתיחת החנות החדשה שלה, סלקט מבקשת להתקרב בעיצוב (מחלקות, סידור המדפים) ובחוויית הקנייה (מספר קופות, יותר תאי הלבשה, הכל חדש ונוצץ) לחנות של רשת אופנה שאינה דיסקאונט. במחירים היא נשארת ברמת הרצפה, כי זול זה השלד והשרירים של הרשתות הללו.

הרשתות הזולות מוכרות לא רק בייסיק, אלא גם פריטי אופנה, בעיקר אופנת נשים, אבל בסלקט למשל, אופנה מהווה אחוז קטן מההיצע. פריטי האופנה זולים, אבל לא מאוד זולים כמו פריטי הבייסיק לכל המשפחה. אפשר למצוא פריטי אופנה זולים באותה מידה ואף יותר ברשתות כמו פוראבר 21, ורשתות האופנה הישראליות שפנו בשנים האחרונות לדיסקאונט, כמו טוונטי סיקס ותמנון.
 
 איך המחירים נמוכים? קונים בזול ומשלמים פחות שכירות
 
"זה סניף הדגל שלנו וזה הקונספט החדש שלנו, כך שכל הסניפים בסופו של דבר ייראו כך", אמר ל-ynet אלון דויטש, אחד מבעלי הרשת. "המחזור שלנו עומד על 60 מיליון שקל ב-2014. עם החנות הזאת, נגיע ל-75 מיליון שקל בשנה".

איך אתם מצליחים לשמור על מחירים נוחים?
 
 "אנחנו מייצרים במפעלים של הגדולים: נייק ואדידס ובכל זאת יודעים איך לקנות בזול. בנוסף, אם בקניונים משלמים 400 שקל למ"ר, פה אנחנו משלמים 120 שקל למ"ר".

 זול זה אומר איכות נמוכה?
 
 "לא. אנחנו נלחמים על האיכות והמחיר כל הזמן. האיכות חשובה ללקוחות שלנו כמו המחיר. את חולצות בית הספר שלי אני מייצר בבנגלדש ולא בארץ כי שם האיכות טובה יותר. קפוצ'ונים המיועדים לבית-הספר, אנחנו מוכרים במשקל של 180 גרם בעוד שהאחרים מוכרים 140 גרם".
 

מתעניין/ת בפגישת יעוץ והכוונה? לחץ/י כאן