בתי הקפה הרבים שפזורים ברחבי ישראל אולי מלאים, אך הם מלאים בלקוחות שמזמינים פחות מנות בפחות כסף מבעבר. בעלי רשתות רבים מספריםש–2014 תהיה השנה הראשונה מזה זמן רב שתסתיים ללא גידול, ואף עם קיטון בפדיונות. גם תוכניות פתיחת הסניפים העתידיים זהירות ומדודות בהרבה משהיה נהוג בענף בעבר.

מנתונים שהגיעו  עולה כי 2014 תהיה השנה הראשונה ששוק בתי הקפה לא יגדל במונחים כספיים. בין 2008 ל–2013 שוק בתי הקפה הציג צמיחה נאה של 300 עד 400 מיליון שקל מדי שנה. ב–2008 היה גודלו של שוק בתי הקפה כ–3.5 מיליארד שקל, והוא צמח בהדרגה ל–4.3 מיליארד שקל ב–2011 ואז להיקף מכירות של 4.6 מיליארד שקל ב–2013. הצמיחה המשיכה ב–2013, שבה היה מחזור מכירות של 4.8 מיליארד שקל, אך ב–2014, לראשונה, שוק בתי הקפה נותר זהה בגודלו ולא צמח, על אף הגידול הטבעי באוכלוסייה. כך עולה מסקירה של חברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר שנעשתה עבור TheMarker. לדברי החברה, לצוק איתן היתה השפעה קלה על הפגיעה בענף, אך הסיבה העיקרית למצב ברורה – "לאנשים אין כסף כמו בעבר להוציא על בתי קפה, אז הם מוציאים פחות".

75 סניפים חדשים לעומת יותר מ–200

על פי הסקירה, גם מגמת פתיחת בתי הקפה, שאפיינה את הרשתות בשנים קודמות, נבלמה בשנה החולפת, והרשתות אף סוגרות סניפים רבים במיקומים לא מוצלחים.

בשנה האחרונה נפתחו בישראל רק כ–75 בתי קפה חדשים, לעומת 160 עד 250 בתי קפה חדשים שנפתחו מדי שנה בכל אחת מהשנים 2009 עד 2013. רשת קפה קפה פתחה 47 סניפים נטו בין 2009 ל–2010 ו–35 בלבד בין 2011 ל–2014; קפה הלל הצטצמצמה מ–25 סניפים ב–2009 ל–16 סניפים ב–2014; אילן'ס מונה כיום 13 סניפים לעומת 14 ב–2013. כלומר, רוב רשתות בתי הקפה עדיין פותחות סניפים, אך בכמות קטנה בהרבה מזו שאפיינה את הענף בשנים קודמות. תחלופת הסניפים בענף גדולה, ובמקרים רבים הסניפים החדשים נפתחים במקום אחרים שנסגרים.

"אין ספק שנפתחו פחות סניפים בשנה האחרונה. השוק היום רווי, בעיקר אחרי שקופיקס קמה ופתחה סניפים, והרבה בתי קפה פרטיים נפתחו. ככל שפותחים יותר בתי קפה אז בתי הקפה הקיימים מרוויחים פחות", אומר יעקב לוזון, בעלי רשת אילן'ס, שמפעילה 13 סניפים. לדבריו, גם למבצע צוק איתן היה חלק בתופעה, אך גם בלעדיו הענף היה חווה ירידה.

"במשך חודשיים – שהיו אמורים להיות חודשי השיא של הענף – אנשים לא יצאו לבתי קפה, וזה פגע בצריכה. אבל גם אם מנטרלים את המלחמה, המצב הכלכלי במדינת ישראל השנה פחות טוב משהיה בשנים קודמות. מספיק להסתכל על הדוחות הכספיים של החברות לרבעון השלישי של 2014. כשיורד גשם הוא יורד על כולם". לוזון מספר כי הישראלים ממשיכים לבלות בבתי קפה, אך סכום הקנייה שלהם קטן יותר: "כמות האנשים לא השתנתה, אבל הממוצע לסועד ירד – במקום שיישבו על 50 שקל יושבים על 30 שקל".

"הלקוחות מפחדים להוציא כסף"

גם טל בודנשטיין, מבעלי רשת בתי קפה לאביט (loveat), שמונה שישה סניפים בתל־אביב יפו, מספר על כך שהלקוחות "מזמינים פחות מנות, מחפשים מנות זולות יותר ובאופן כללי יותר מפחדים להוציא כסף על בילוי בחוץ". לדבריו, חלק מהסיבה היא התחרות בענף שהלכה והתגברה. "נפתחו עוד ועוד סניפים של בתי קפה. בנוסף, גם השפים נכנסו לנישה של בתי הקפה – של מנות בתמחור של 50–60 שקל. מסעדות מורידות מחירים ומסעדות זולות נפתחות. כרגע 2014 מראה הצטמצמות, ובסופו של דבר רק הטובים והמבודלים והמקצועיים ביותר ישרדו. עד יוני היה לנו טוב מאוד למרות המיתון, אבל צוק איתן בא והעצים את המיתון – ומאז העבודה חזרה, אבל לא בנפחים שהיינו מכירים".

"אנשי העסקים שמנהלים את רשתות בתי הקפה נכנסו למגננה. הם רוצים לשמר את הקיים ולא להתפתח יותר מדי", מסביר בכיר ברשת בתי קפה גדולה, וטוען כי שוק בתי הקפה הגיע לרוויה במהלך 2013. לדבריו, "אתה חושב פעמיים לפני שאתה פותח בית קפה חדש. זאת, מכיוון שהשוק כבר רווי; שכר הדירה בקניונים עדיין גבוה מדי למרות שהפדיונות ירדו; ובגלל ריבוי המרכזים המסחריים. אי אפשר שכל רשתות בתי הקפה יפעלו בכל המרכזים המסחריים שנפתחים כל הזמן, אז בעלי הרשתות סוגרים סניפים במרכזים פחות מצליחים ופותחים במקומם סניפים חדשים במרכז חדש ומוצלח יותר".

עומס של בתי קפה

ישראל נחשבת מדינה צפופה בבתי קפה. "בסקרים שערכנו לאחרונה עולה כי משק בית מוציא על בתי קפה 150–200 שקל בחודש בממוצע, כך שנדרשים לפחות 3,500 תושבים כדי להחזיק בית קפה אחד. אם יש פחות מזה, אז כבר נהיה צפוף", אומרת מירב איינשטיין סיאנו, סמנכ"לית בצ'מנסקי בן שחר. מנתוני החברה עולה כי בממוצע ארצי יש בישראל בית קפה אחד על כל 4,500 תושבים, אך יש לזכור שהממוצע הזה כולל גם אזורים מרוחקים ושוממים יחסית. עם זאת, במחוז תל אביב (מהרצליה בצפון עד בני ברק, רמת גן, קרית אונו וחולון בת ים), שם נמצאים כ–55% מבתי הקפה בישראל, יש פחות מ–2,200 תושבים על כל בית קפה.

הצפיפות הרבה בבתי קפה והפתיחה המאסיבית של בתי קפה עד שנת 2013 הביאה גם לירידה בפדיונות בתי הקפה בשנה האחרונה. מהנתונים עולה כי רמות הפדיון החודשיות ירדו בממוצע ב–5% ב–2014, בתלוי במיקום. זאת, מכיוון שנפתחו כ–75 סניפים חדשים, וזאת בעוד שהשוק לא גדל.

"מרבית הזכיינים לא יחזירו את ההשקעה"

הפדיון החודשי הממוצע לסניף ברשת המובילה היום בשוק, ארומה ישראל, מוערך ב–350–400 אלף שקל בשנה. ברשתות הארציות האחרות הפדיון החודשי נמוך יותר, ומוערך בכ–250–350 אלף שקל לסניף לשנה. במרבית המקרים, זכיין של רשת מובילה יחולל פדיון שגבוה ב-20%–30% מבית קפה בבעלות פרטית.

"ככל שתימשך פתיחת סניפים כך גם תימשך מגמת ירידת הפדיונות. רשתות בתי הקפה הגיעו למיצוי בישראל", מסבירה איינשטיין־סיאנו. "לצערי, מרבית הזכיינים הקיימים והחדשים לא יחזירו את ההשקעה שלהם. הסניפים האחרונים שנפתחו מחוללים רמות פדיון ממוצעות נמוכות יותר. הזכיין הוא הסובל העיקרי מכך, כי ההוצאות הקבועות שלו נשארות קבועות במקרה הטוב, הרווחיות שלו נשחקת ולא נראה שהוא יוכל להחזיר את ההשקעה בגלגול הנוכחי.

"בעלי הרשת תמיד מחייכים, אבל גם הם נהנים פחות מכיוון שבחלק מהמקרים הם נאלצים להתחשב ולבקש, למשל, 2%–3% מהמחזור לעומת 5% קודם לכן. כמו כן, לפעמים שיעור התמלוגים נגזר מהמכירות (בדרך כלל 3%–6% מהמחזור בהתאם למכירות).

"אם השוק ימשיך לצמוח בשנתיים הקרובות זה יהיה בקצב נמוך יותר, של 100–150 מיליון שקל בשנה בלבד, וגם זה בשל הגידול באוכלוסייה. המצב מאפשר את פתיחתם של 30–50 בתי קפה חדשים בשנה בלבד, מבלי לפגוע בפדיון של בתי הקפה הקיימים".

"אין בסניף שולחן אחד ריק"

ואולם, בעלי רשתות אחרים טוענים כי ענף בתי הקפה דווקא נמצא בפריחה: "יש לנו תוכניות להמשיך לצמוח בזהירות. אנחנו פותחים איפה שצריך לפתוח, ולא בכל מחיר", מספר יאיר מלכה, מבעלי קפה גרג. "אנחנו פותחים נקודות באופן יותר אטי מבעבר, אבל לדעתי יש עדיין התפתחות של בתי קפה, ואני חתום על 15 סניפים בהקמה. ברגע זה אני נמצא בסניף שלנו בגרנד קניון בחיפה ואין אף שולחן ריק. יש כמובן בתי קפה שנחלשים, אבל זה לא בהכרח אומר שיש עודף בתי קפה או איזשהי נסיגה, אלא להיפך. אין לנו תלונות מזכיינים", הוסיף.

מלכה מודה כי המכירות ירדו ב–2%–3% לעומת שנה שעברה, ואולם הוא טוען שאם מנטרלים את השפעות מבצע צוק איתן לא היתה כל ירידה במכירות.

מתעניין/ת בפגישת יעוץ? לחץ/י כאן